Radzyn / Chabad (Ariza”l): In his own words

מקורות לשיטות קשירת תכלת

אדמו”ר מרדזין (ר’ גרשון חנוך ליינר 1887)

מואיז נבון עמותת פתיל תכלת

בהא נחתינן ובהא סלקינן, שהגם שזכינו לתכלת אין לנו לשנות מנהגנו של חמישה קשרים וט”ל כריכות דהיינו שבעה, ושמונה, ואחד עשר, ושלש עשרה, אלא שיש לעשות הכריכות שלש שלש, כמו שבאמת יש נוהגין לעשות כן גם בלבן, כדי שיהיה מנין י”ג חוליות, והגם שנמצא שהקשר הוא בתוך החוליא בין השלש כריכות אין בזה קפידא, כי עם הקשר ג”כ נקרא חוליא, ויהיה כל הכריכות בחוט של תכלת חוץ מכריכה ראשונה הסמוך לכנף שיהיה בלבן, ויסיים בלבן בכריכה האחרונה שבחוליא האחרונה. (ספרי התכלת, פתיל תכלת, דף קלב)

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן יא

סעיף א מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצוי היה מצותה שיקח ב’ חוטין צבועין [בצבע] הנקרא תכלת וב’ חוטין שאינן צבועין הנקראים חוטי לבן מפני שאין אנו מצווים לצבען ממילא נשארים בלבנותם.

סעיף כח נהגו לעשות ד’ אוירים בין הה’ קשרים ולכרוך בכל אויר קצת כריכות כיצד לוקח ד’ חוטין מצד אחד של הכנף וד’ מצד השני וקושרם זה על [גבי] זה ב’ פעמים כי האחד לא יתקיים ואינו חשוב קשר כלל ואח”כ יכרך בחוט הארוך סביב הז’ חוטין קצת כריכות וחוזר וקושר ב’ פעמים זה על גבי זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים ה’ קשרים כפולים וד’ אוירים בינתיים מלאים כריכות ואין שיעור למנין הכריכות שבכל אויר אלא יעשה כמו שירצה:

סעיף ל נוהגים לכרוך באויר הראשון ז’ כריכות ובשני ח’ ובג’ י”א וברביעי י”ג כריכות שעולים כולם למספר ל”ט כמנין הוי”ה אח”ד ולפי שנוי הוא לציצית שיהיה אורך כל חוליות בשוה לכן באויר הראשון שהכריכות הם מועטים ירחיקם זו מזו ובאויר השני יקרבם זו לזו מעט ובשלישי יקרבם יותר וברביעי יותר עד שיהיה מדה אחת לכולם:

סעיף לא יש נוהגין לכרוך הכריכות שבכל אויר חוליות חוליות דהיינו לאחר שכרך ג’ כריכות הראשונות ירחיק מעט ויחזור ויכרוך ג’ פעמים באותו אויר עצמו ואח”כ יכרוך א’ מאויר הראשון ויצרף לזה ב’ מאויר השני וירחיק מעט ויכרוך עוד ג’ פעמים וכן יעשה עד כלות הל”ט כריכות בי”ג חוליות קטנות וכן היו עושין בזמן שהיה תכלת: