•            

    שיטות הקשירה השונות

    שיטות הקשירה השונות

    מפרשי הגמרא לדורותם הבינו בצורות שונות את הדרך הנכונה בה ראוי לקשור את הציצית (בחלק מתקופת התלמוד עדיין קשרו תכלת בציצית).

    השינויים מתבססים בעיקר על ההבנות השונות את המוסגים “חוליה”, “קשר” ו”כריכה” ועל המסורת העוברת מדור לדור.

    למרות המחלוקות הקיימות, מוסכם על הפוסקים כולם שצריך להתחיל ולסיים בליפוף החוט הלבן (מדין “ציצת הכנף” ומדין “מעלין בקדש ואין מורידין”).

    כיום נוהגים על פי השיטות השונות שהציעו הרבנים השונים שלפנינו:

    חשוב להזכיר שבקשירת הציצית צריך לומר בכוונה “לשם מצוות ציצית”

      %D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A[1]

      

    %D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D[1]

    %D7%92%D7%A8%D7%90[1]

    %D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D-%D7%92[1]

    %D7%A8%D7%90%D7%91%D7%93[1]

    %D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%941[1]

    type_img8[1]