Ba’al Sefer HaHinuch: In his own words

מקורות לשיטות קשירת תכלת

בעל ספר החינוך מואיז נבון עמותת פתיל תכלת כיצד עושין הציצית, מעבירין ארבעה חוטין בכנף הבגד, שהן שמונה ראשי חוטין כשהן תלויין בכנף, ואין תולה אותן סמוך ממש לשפת הבגד ולא רחוק, אלא סמוך כשיעור גודל מראשו עד הפרק ראשון, כדאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן בגמרא [שם מ”ב ע”א], וצריך להרחיק כמלוא קשר גודל. ועושה אחד מהן גדול כדי שיכרוך בו האחרים, וקושרן בחמשה מקומות קשר כפול, ובין קשר וקשר עושה שלש חוליות ובאמצעות הקשר האחרון עושה ארבע חוליות, שנמצאו בין כולן י”ג חוליות. (ספר החינוך מצוה שפו)

הסבר ע”י מואיז נבון על אף שלא מפורט איך לשלב תכלת ולבן, סביר שהחוליות מתחלפות בין תכלת ולבן – כך שהחוליא הראשונה היא לבנה והשניה היא תכלת, וכן הלאה עד החוליא האחרונה שהיא לבנה. ההבנה הזו באה לאור שתי הוראות מן הגמרא: (1) צריך להתחיל בלבן ולסיים בלבן, (2) צריך הבחנה בין החוליות. עכשיו, מפני שבעל ספר החינוך מפרט שבין קשר לקשר יש כמה חוליות והוא לא מפרט איך מציינים את החוליות- מן הסתם הן מצוינות ע”י זה שהן עשויות מצבעים שונים. (האלטרנטיבה היא שרק הכריכה הראשונה והכריכה האחרונה יהיו לבנות ואז צריך איזו שהיא דרך לציין את החוליות – וזאת חסר במילים הטקסט).