Baal HaItur / Binyamin Zeev: In his own words.

מקורות לשיטות קשירת תכלת

בעל העיטור (ר’ יצחק בו אבא מרי, מאה ה12 צרפת) מואיז נבון עמותת פתיל תכלת וכמה שיעור חוליא כדי שיכרוך ג’ כריכות ח’ חוטין תנא הפוחת לא יפחות מז’ חוליות כנגד ז’ רקיעים לפי שתכלת דומה לרקיע והמוסיף אל יוסיף על י”ג כנגד הרקיע והאויר תנא כשהוא מתחיל לכרוך החוליות מתחיל בלבן חוליא א’ וחוליא א’ תכלת עמה וכן כל הגדיל ומסיים חוליא התחתונה בלבן … למנינא הוא דאתי דאכתי גדיל שנים משמע השתא דכתב גדילים נעשה גדול ופתלהו מתוכו שיהא גדיל ומתוך הגדיל יוצא פתיל כדאיתא בספרי שיהא גדילה יוצאה מן הכנף י”מ שיהא הפתיל הכורך בו במנין החוטין וקי”ל כרב דאמר גדיל ופתיל בעינן כדלעיל שליש גדיל וב’ שלישי ענף אמר רבא ש”מ צריך לקשור על כל חוליא וחוליא כ”ז חוליות דאי ס”ד ל”צ אלא קשר העליון והאחרון שבסוף החוליא הא דאמרי בני ר’ חייא גרדומי תכלת כשרין ואמאי כיון דאיפסיק החוט אשתרו כולהו חוליות ולית בהו גדיל ורחמנא אמר גדילים אלא לאו ש”מ צריך לקשור על כל חוליא ואע”ג דאיפסיק עילאה אשתייר בה גדיל דהא איכא קשר דילמא דאיקשור לעולם לא בעינן קשר על כל חוליא והא דאר”ח גרדומי תכלת כשרין לאו בכולהו ציצת קאמר אלא בציצת הנקשר בחוליות אבל בהנך דלא קשיר פסול דלית גדיל ושירים נפרש בחלק סופו. … זמן שהיה התכלת מצוי היו אלה הח’ חוטין ד’ תכלת וד’ לבן ומתחיל וקושר בלבן וכורך חוליא אחד כדי שיכרוך וישנה וישלש וקושר נמצא שהיה בין הקשרים ה’ של לבן וג’ של תכלת . (ספר העיטור הלכות ציצית דפים סח-סט) העוטור מוסבר ע”י בנימין זאב (ר’ בנימין בן מתתיהו, מאה ה16 יוון) בעל העיטור שבזמן שהיה תכלת היו עושין ז’ חוליות והחוליא הראשונה והאחרונ’ היתה בלבן ולפ”ז היו עושין ד’ חוליות בלבן וג’ מתכלת ועל כל חוליא וחוליא היו קושרין קשר ואם כן יעלו קשירות אצל החוליות הלבן ה’ כי בז’ חוליות יש ח’ קשרים א’ בתחילה ואח’ בסוף וששה באמצע וכיון שחוליות הלבן היו ד’ א”כ קשרים שאצל חוליות הלבן היו ה’ ואני ההדיוט בנימן אסדרם לך כדי שיהיה נקל בעיניך להבינם וזה סדרן תחילה עושה קשר ראשון ואחר כך היה לוקח חוט מלבן משום להתחיל בלבן דהכנף מין כנף כלומר בלבן תחילה וכורך סביבות החוטין ושונה ומשלש ושלשה כריכות נקרא חוליא כדפרישית ואח”כ היה קושר ואח”כ היה לוקח חוט מתכלת ועושה חוליא אחרת ואח”כ היה קושר ואח”כ בחוט לבן עושה חוליא אחרת ואח”כ קושר ואח”כ בחוט של תכלת עושה חוליא אחר’ וקושר ואח”כ בחוט של לבן עושה חוליא אחר’ וקושר ואח”כ בחוט של תכלת עושה חוליא אחרת וקושר ואח”כ מסיים בחוט לבן חוליא אחרת וקושר נמצא לפי חשבון זה היו שם ח’ קשרים וז’ חוליות והיו מתחילין בלבן ומסיימים בלבן מטעם דפרישית ואמרינן התם במנחות פרק התכלת תנא הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על י”ג הפוחת לא יפחות משבע כנגד ז’ רקיעים והמוסיף לא יוסיף על י”ג כנגד ז’ רקיעים וששה אוירים שביניהן והא לך סדרן רקיע א’ אויר רקיע שני אויר רקיע שלישי אויר רקיע רביעי אויר רקיע חמשי אויר רקיע ששי אויר רקיע שביעי הרי לך ז’ רקיעים וששה אוירין והקשרים צריך קשר על קשר דאין קשר בפחות משנים והארבע חוטין דמכאן ומכאן צריך לקושרם שני קשרים זה על זה תדע דאין קשר פחות משנים דבשבת פר’ כלל גדול ומייתי לה סמ”ג סימן כ”ו… (שו”ת בנימין זאב סימן קצה ד”ה טעם למנהגנו)